Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 13b
משנה: מִי שֶׁקִּידֵּשׁ אַחַת מִשִּֽׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן קִידֵּשׁ נוֹתֵן גֵט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ. מֵת וְלוֹ אָח אֶחָד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְייַבֵּם. קָֽדְמוּ וְכָֽנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָם.
Traduction
Si quelqu'un s'est engagé pour le mariage avec l'une de deux sœurs, sans savoir au juste envers laquelle des deux il s'est engagé, il ne pourra épouser aucune des deux (sous peine de relation illicite), et devra se dégager en remettant à chacune d'elles une lettre de divorce. S'il meurt et qu'il laisse un seul frère, celui-ci devra procéder au déchaussement par les deux sœurs (112)Il n'y a pas de certitude pour savoir laquelle des deux est la vraie belle-sÏur.. Si le défunt a laissé deux frères, l'un d'eux procédera d'abord au déchaussement par l'une d'elles, mais l'autre frère pourra épouser la sœur. Si de suite après les deux frères ont épousé les deux sœurs veuves (sans consulter les gens compétents), on n'annulera pas le mariage pour cela.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ואין יודע איזה מהן קידש. אסור בשתיהן דכל חדא וחדא איכא למימר זו אחות אשה:
חולץ לשתיהן. דלא ידע איזו היא יבמתו כדמפרש בגמ' ומיחלץ חדא ויבומי חדא לא דאחות חלוצתו אסורה לו מדרבנן בחיי' ויבומי בריש' נמי לא דדילמא לא זו היא יבמתו וקפגע באחות זקוקתו דהויא כאשתו:
היו לו שנים אחד חולץ. תחילה לאתת והשני אם רצה לייבם לשניה מייבם דאם זו יבמתו שפיר ואם אחותה היא לא פגע באחות זקוקתו דחליצה דהך אפקעה לזיקה ולא גזרו אטו מייבם ואח''כ חולץ כיון דאפילו הוי הכי לא מיפסיל כדתני קדמו כו':
קדמו וכנסו. קודם שנמלכו בב''ד שאם נמלכו בב''ד ועברו יוציאו כיון שעברו על דברי ב''ד. הרא''ש:
אין מוציאין מידם. דכל חד וחד אמר אנא שפיר נסיבי ואי נמי הוה איפכא שהראשון לייבום כנס אחות זקוקתו ההיא שעתא הוא דעבד איסורא ומשבא אחיו וייבם השניה שהיא יבמתו פקע זיקתה למפרע מאידך:
משנה: שְׁנַיִם שֶׁקִידְּשׁוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת זֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ קִידֵּשׁ. זֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִיטִּין וְזֶה נוֹתֵן שְׁנֵי גִיטִּין. מֵתוּ לָזֶה אָח וְלָזֶה אָח זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְזֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. לָזֶה אֶחָד וְלָזֶה שְׁנַיִם. הַיָּחִיד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְהַשְׁנַיִים אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַיבֶּם. קָֽדְמוּ וְכָֽנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן.
Traduction
Deux hommes se sont engagés par le mariage avec deux sœurs, et aucun des deux ne sait avec laquelle il l'est; il faut que chacun donne deux divorces (un à chaque sœur, en raison du doute). S'ils meurent et laissent chacun un frère, chacun procédera au déchaussement pour les deux sœurs (114)2 est défendu de l'épouser, dans la crainte qu'elle soit la sÏur de celle qu'il conviendrait d'épouser en vertu du lévirat.. Mais si un homme en mourant laisse un frère, et l'autre laisse deux frères, le frère resté seul opérera le déchaussement à l'égard des deux sœurs (115)Elles lui restent interdites: avant le déchaussement, il est à craindre que la première sÏur soit la sÏur de celle qu'il s'agirait d'épouser par lévirat; après cet acte, elle est interdite comme étant la sÏur de celle qui a opéré le déchaussement.; quant aux deux frères (du second défunt), l'un procédera pour une sœur au déchaussement (116)Par cet acte, l'autre frère échappe au devoir du lévirat qui lui incombe peut-être pour cette même femme., et l'autre pourra épouser l'autre sœur par lévirat. Si de suite après le décès les deux frères ont épousé les deux sœurs (sans consulter personne des gens compétents), on n'annulera pas le mariage pour cela.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שנים שקידשו כו'. והם ב' נכריים:
זה חולץ לשתיהן כו'. דכל חד מינייהו אסור לייבומי דילמא פגע באחות זקוקתו:
היחידי חולץ את שתיהן. שאי אפשר לו לייבם לא קודם חליצה של שנייה משום אחות זקוקה ולא לאחר חליצה משום אחות חליצה לפיכך הואיל ואסור לייבם יחלוץ תחילה לשתיהן כדי להתיר אותה שהיא יבמתו לשוק:
והשנים א' חולץ. לאפקועי זיקה מאחיו אם זו היא יבמתו ותשתרי אחותה לשני ממ''נ אי יבמתו היא שפיר ואי אחותה היא הא פקעה זיקת יבמה מינה בחליצת אחיו. ודוקא מיחלץ והדר יבומי אבל יבומי ברישא לא דקפגע ביבמה לשוק:
קדמו וכנסו. אלו השנים אחר חליצת הא' אין מוציאין מידם שהרי אין כאן אלא ספק איסור אחות זקוקה בנישואי ראשונה ואיכא למימר קמא דנסיב יבמתו היא ובתרא נמי שפיר נסיב נכרי' ואי נמי הוה איפכא וקמא פגע באחות זקוקה כיון שבא שני וייבם פקעה זיקתה מאחיו והותרה לו אשתו ואיסורא דעבד עבד:
הלכה: מִי שֶׁקִּידֵּשׁ אַחַת מִשְּׁתֵּי אֲחָיוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶן קִידֵּשׁ נוֹתֵן גֵט לָזוֹ וְגֵט לָזוֹ. מֵת וְלוֹ אָח אֶחָד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן. בְּכָל אָתָר אַתְּ אוֹמֵר. אֵין חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּוַודַּאי כָּאן בְּסָפֵק. הָיוּ לוֹ שְׁנַיִם אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְייַבֵּם. בְּכָל אָתָר אַתְּ אָמַר. בְּכָל מָקוֹם שֶׁאוֹמְרִים לוֹ. ייַבֵּם. אֵין אוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר אָכֵין. כָּאן בְּוַדַּאי כָּאן בְּסָפֵק. קָֽדְמוּ וְכָֽנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן.
Traduction
''Si le mari meurt, est-il dit, et qu'il laisse un seul frère, celui-ci devra procéder au déchaussement par les deux sœurs.'' Or, partout il est dit (113)Ci après V, 1. qu'il ne peut pas y avoir un déchaussement à la suite d'un autre déjà accompli (au sujet du même lévirat, y eût-il deux belles-sœurs); comment donc se fait-il qu'ici il soit prescrit au survivant de se laisser déchausser par les deux sœurs (deux fois)? C'est qu'ailleurs il s'agit des cas de certitude (il n'y a pas lieu alors de recommencer); tandis qu'ici il y a doute entre une sœur et l'autre. ''Si le défunt a laissé deux frères, est-il dit ensuite, l'un d'eux procédera d'abord au déchaussement par l'une d'elles, puis l'autre frère pourra épouser la sœur.'' Or, d'ordinaire, lorsque le lévirat est accompli par le mariage, on ne procède pas au déchaussement; pourquoi donc ici prescrit-on le contraire? C'est que d'ordinaire il s'agit d'une certitude, et ici du doute. ''En cas de mariage anticipé, celui-ci reste valable.''
Pnei Moshe non traduit
גמ' בכל אתר את אמר כו'. כדקי''ל דאין חליצה אחר חליצה לא ביבמ' א' ולא בשתי יבמות כדתנן לקמן פ''ה:
והכא אמר הכין. בתמיה דאחד חולץ לשתיהן:
ומשני כאן בוודאי. יבמות כאן במתני' בספק דלא ידע איזו היא יבמתו כדפרישי' במתני':
היו לו שנים כו'. בכל אתר כו'. במקום ששייך יבום אין אומרין חלוץ מתחלה והכא כו':
ומשני כאן בודאי. בעלמא והכא דספק הוא כדפרישית:
קדמו כו'. כלומר דמסיק דהיינו טעמא נמי דאין מוציאין מידם משום דספק הוא דשמא לא פגע באחות זקוקתו אבל אי הי' וודאי היה זקוק להוציא וכן כתבו התו' שם ד''ה קדמו:
הלכה: שְׁנַיִם שֶׁקִידְּשׁוּ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת כול'. תַּנֵּי. אֶחָד יִשְׂרָאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים כְּסֶדֶר הַזֶּה. הָדָא דְּאַתְּ אָמַר בְּשֶׁחָלַץ וְאַחַר כָּךְ יִיבֵּם. אֲבָל אִם יִיבֵּם בַּתְּחִילָּה אָסוּר. שֶׁמָּא יָמוּת אָחִיו וְנִמְצָא כְּבָא עַל אֲחוֹת יְבִימְתּוֹ. אָמַר רַב חִסְדָּא. הָדָא אָֽמְרָה הַבָּא עַל אֲחוֹת יְבִימְתּוֹ לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר בָּא. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הַבָּא עַל אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ לֹא פְסָלָהּ מִן הַכְּהוּנָה.
Traduction
On a enseigné: il importe peu, dans le présent ordre, qu'il s'agisse de simples israélites ou de Cohanim, pour maintenir la validité du mariage (117)Quoique d'ordinaire une femme qui a déchaussé soit interdite au Cohen, cette mesure rabbinique s'efface ici devant le doute sur l'acte du déchaussement.. Quant à ce que dit la Mishna que, de deux frères (du second défunt) l'un procédera pour une sœur au déchaussement, etc., c'est vrai si l'un a d'abord accompli le déchaussement, puis l'autre a épousé la belle-sœur; mais il est interdit que ce mariage ait lieu d'avance, car il pourrait arriver que son frère meurt avant d'avoir accompli le déchaussement pour l'autre sœur, et le premier se trouverait avoir épousé indûment la sœur de la belle-sœur qui lui incombe en lévirat (et qui est alors interdite). Cela prouve, dit R. Hisda, que la cohabitation avec la sœur de celle qui vous a déchaussé (118)Ou plutôt, dit le commentaire, de celle qui vous incombe par lévirat. ne la rend pas impropre à épouser un cohen. R. Yossé b. R. Aba dit que R. Hiya a professé la même opinion.
Pnei Moshe non traduit
גמ' א' ישראל וא' כהנים כסדר הזה. דאפילו הן כהנים אין מוציאין מידם אם כנסו השנים אחר חליצת הא' וטעמא כיון דאיסור חליצה לכהן מדרבנן הוא וכאן דספק חליצה היא דכל אחת ואחת בספק היא שמא לא היתה זקוקה לזה החולץ דאחיו לא קידשה אלא אחותה הוא דקידש ולא גזרו בה רבנן אבל במתני' דלקמן אסור בכהנים כמו שאפרש שם בס''ד:
הדא דאת אמר. במתני' והשנים א' חולץ כו' דוקא בשחלץ זה ואח''כ ייבם זה:
אבל כו'. לייבומי ברישא אסור שמא ימות אחיו והיא לאו יבמתו היא אלא אחות יבמתו הזקוקה לו. ובבבלי שם קאמר הכא טעמא אחרינא כדפרישית במתני' דקפגע ביבמה לשוק וזה אפי' למ''ד דלא חייש למיתה:
הדא אמרה הבא על אחות חליצתו כו'. נראה דאחות זקוקתו גרסינן דהרי אין אתה מוצא כאן שיבא על א' מהן אחר חליצתו אלא אחר חליצת האחר אלא דאחות זקוקתו שפיר שמעינן מהכא דקאמר אפי' בכהנים אין מוציאין מידם ואע''ג דאיכא למימר דקמא באחות זקוקתו פגע:
יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר נַבּוֹרַיָּה אֲזַל לְצוֹר. אַתּוֹן שָׁאֲלִין לֵיהּ. מַהוּ מִיגְזָר בְּרֵיהּ דַּאֲרָמִייָתָא בְּשׁוּבְתָּא וְסָבַר מִישְׁרֵי לוֹן מִן הָדָא וַיִתְיַלְּדוּ עַל מִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם. שָׁמַע רִבִּי חַגַּיי אָמַר. יֵיתֵי. אַייְתוּנֵיהּ דְּיִלְקֵי. אָמַר לֵיהּ. מֵאֵיכָן אַתָּה מַלְקֵינִי. אָמַר לֵיהּ. מִן הָדָא דִכְתִיב וְעַתָּה נִכְרוֹת בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ. אָמַר לֵיהּ. מִן הַקַּבָּלָה אַתְּ מַלְקֵינִי. אָמַר לֵיהּ. וְכַתּוֹרָה יֵעָשֶׂה. אָמַר לֵיהּ. מִן הֵדָא אוֹרַייָה. אָמַר לֵיהּ. מִן הַהִיא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. כְּתִיב לֹא תִּתְחַתֵּן בֶּם וּכְתִיב כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מַאַחֲרַיי. בִּנְךָ מִיִּשְׂרָאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ. וְאֵין בִּנְךְ מִגּוֹיָה קָרוּי בִּנְךָ אֶלָּא בְּנָהּ. 13b אָמַר לֵיהּ. חֲבוֹט חַבְטָךְ דְּהוּא טָבָא בְּקֻלְטָא.
Traduction
R. Jacob, habitant du village de Neboria, s’étant rendu à Tyr (110)f. Midrasch Rabba à Genèse, ch. VII. , on vint lui demander s’il est permis, le samedi, de circoncire le fils d’une araméenne (né des œuvres d’un israélite); il était d’avis de le permettre, se fondant sur ce qu'il est écrit (Nombres, 1, 18): on les enregistra (les naissances furent inscrites) selon leurs familles et leurs maisons paternelles (on se règle donc d’après l’extraction' juive). R. Ilagaï, l’ayant entendu, dit de le faire venir et de le frapper de coups de lanière (en punition de son erreur). Sur quoi te bases-tu, lui dit R. Jacob, pour me frapper? R. Hagaï répondit: sur ce qu'il est écrit (Ezra, X, 3): Concluons une alliance avec notre Dieu, de faire sortir les feuimes (étrangères) et ceux qui sont nés d'elles. Se peut-il, dit R. Jacob, que sur un tel avis (111)D’un simple hagiographe. V. Rabba sur Nombres, ch. XIX. tu me frappes? C’est que, dit R. Hagaï, il est écrit (ibid. fin): qu'il soit fait selon la Loi (c’est donc une décision légale). Et quel est le texte? On le sait, dit R. Yohanan au nom de R. Simon b. Yohaï, de ce qu’il est écrit d’une part (Deutéron. VII, 3): Ne t'allie pas avec eux, et d’autre part (ibid. 4): il-pourrait détourner ton fils de moi; or, ton fils issu d’une israélite porte ce nom, et non celui qui serait né d’une païenne, car eu ce cas on le nomme '' son fils ''. Frappe donc tes coups, dit R. Jacob, il est bon que je les reçoive (cette correction méritée me profitera).
Pnei Moshe non traduit
מהו מיגזר כו'. אם מותר למול בשבת בן גוי' שנולד מישראל:
והיה רוצה להתיר להם מן זה הכתוב דמשפחת בית אב קרוי משפח':
ייתי כו'. יבא והביאוהו לכאן שילקוהו:
מאיכן. מנין לך ראיה דלאו כישראל הוא:
דכתיב ועתה וגו'. בעזרא גבי שכניה בן יחיאל להוציא נשים נכריות:
מן הקבלה. מדברי קבלה בתמיה:
א''ל וכתורה יעשה. כתיב שם בהאי קרא דאלמא דמן התורה הוא שאין להם נישואין וקידושין וולדה כמותה:
א''ל מן הידא אוריי'. מהיכן נפקא לן ומאיזה מקרא מן התורה:
מן ההיא כו'. חבוט חביטך. הלקה מלקות שלך שהוא טוב לקלוט לפי שראוי הוא ואהיה נזהר פעם אחרת:
Yevamoth
Daf 14a
משנה: מִצְוָה בַגָּדוֹל לְייַבֶּם וְאִם קָדַם הַקָּטָן זָכָה. הַנִּטְעָן עַל הַשִּׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה אוֹ עַל הַנָּכְרִית וְנִתְגַּייְרָה הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנוֹס וְאִם כָּנַס אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ. הַנִּטְעָן עַל אֵשֶׁת אִישׁ וְהוֹצִיאוּהָ מִתַּחַת יָדוֹ אַף עַל פִּי שֶׁכָּנַס יוֹצִיא.
Traduction
En cas de lévirat, il est recommandé au frère aîné d'épouser la belle-sœur; si le frère cadet a pris les devants, c'est également bien. Celui qui est accusé d'avoir des relations intimes avec une esclave, ou une païenne, ne devra pas l'épouser, l'une fût-elle ensuite affranchie, ou l'autre convertie au Judaïsme (pour ne pas encourager la calomnie); si cependant un tel mariage a eu lieu, il reste valable. Mais celui qui est accusé d'avoir eu des relations intimes avec une femme mariée et qui, après le divorce de cette femme d'avec son premier mari, l'aura épousée,devra la quitter (une telle union est illégale pour la même cause).
Pnei Moshe non traduit
מתני' מצוה בגדול לייב'. כדיליף בגמ':
הנטען. נחשד:
ה''ז לא יכנוס. משום לעז שלא יאמרו אמת היה הקול הראשון:
ואם כנס. בגמ' מפרש דלאו דוקא כנס אלא אפי' קידש:
והוציאוה. ב''ד מתחת בעלה בשביל זה שאסרה עליו והלך זה ונשאה:
יוציא. דמדאוריית' אסורה נמי לבועל כדדרשינן ונטמאה ונטמאה ב' פעמים א' לבעל וא' לבועל:
משנה: לָזֶה שְׁנַיִם וְלָזֶה שְׁנַיִם אָחִיו שֶׁלָּזֶה חוֹלֵץ לָאַחַת וְאָחִיו שֶׁלָּזֶה חוֹלֵץ לָאַחַת. אָחִיו שֶׁל זֶה מְיַיבֵּם חֲלוּצָתוֹ שֶׁלָּזֶה. וְאָחִיו שֶׁל זֶה מְיַיבֵּם חֲלוּצָתוֹ שֶׁלָּזֶה. קָֽדְמוּ הַשְּׁנַיִם וְחָֽלְצוּ לֹא יְיַבְּמוּ הַשְּׁנַיִם אֶלָּא אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְייַבֵּם. קָֽדְמוּ וְכָֽנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָם.
Traduction
Si chaque frère défunt a laissé deux frères, le frère de l'un procédera au déchaussement pour une sœur, et un frère de l'autre défunt agira de même pour la seconde sœur; puis les deux autres frères contractent les mariages par lévirat, en épousant celle des sœurs qui a déchaussé l'autre frère. Si de suite après le décès les deux frères d'un défunt ont procédé au déchaussement pour les deux sœurs, les deux frères de l'autre défunt ne pourront pas les épouser (par crainte d'épouser la sœur de sa belle-sœur, vu le doute); mais l'un devra d'abord avoir été déchaussé par une sœur, puis l'autre pourra épouser l'autre sœur. Si les deux frères du second défunt (119)Après que les autres auront procédé au déchaussement pour les deux sÏurs. se sont de suite mariés (sans enquête), le mariage reste valable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אחיו של זה מייבם חלוצתו של זה. ממ''נ אם זו יבמתו שפיר נסיב שהרי אחיו לא חלץ לזו אלא לאחותה שלא היתה יבמתו ואינה כלום ואי לאו יבמתו היא שפיר נסיב דנכרי' היא דמשום אחות זקוקתו ליכא שהרי חלץ אחיו את אחותה שהיא יבמתו ופקעה זיקה ואי משום יבמה לשוק הרי חלצה זו מאחי בעלה:
קדמו. שני אחין של אחד וחלצו לשתיהן. משום דלא ידעי איזו היא יבמתו:
לא ייבמו. שני אחים האחרים זה את זו וזה את זו משום דקמא דנסיב איכא למימר פגע באחות זקוקתו אלא אחד חולץ תחילה לאחד וא' מייבם לשניה ממ''נ אי יבמתו היא שפיר ואי לאו יבמתו היא לא פגע באחות זקוקתו שהרי אחיו חלץ ליבמתו ויבמה לשוק נמי ליכא שהרי חלצה מאחי בעלה:
קדמו. אלו ב' האחרונים וכנסו אחר חליצת שנים האחרים ולא באו לימלך בב''ד אין מוציאין מידם וטעמא כדפרישית לעיל:
הלכה: מִצְוָה בַגָּדוֹל לְייַבֶּם וְאִם קָדַם הַקָּטָן זָכָה כול'. מִצְוָה בַגָּדוֹל לְייַבֶּם. שֶׁנֶּאֱמָר וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד. מַה אֲנָן קַייָמִין. אִם בְּנוֹלָד. יֹאמַר קִרְייָה יָקוּם עַל שֵׁם אָבִיו הַמֵּת. אֶלָּא עַד שֶׁיְּהֵא הַנּוֹלָד בְּכוֹר. מֵעַתָּה אֲפִילוּ הָיוּ לוֹ בָנִים וּמֵתוּ וְאַחַר כָּךְ מֵת הוּא לֹא תִהְיֶה אִשְׁתּוֹ זְקוּקָה לְיִיבּוּם. וְיֹאמַר קִרְייָה וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ. אֶלָּא אִם אֵינוֹ עִנְייָן לַנּוֹלָד תְּנֵיהוּ עִנְייָן לַמְייַבֶּם. מִצְוָה בַגָּדוֹל לְייַבֶּם.
Traduction
Il est recommandé à l'aîné d'accomplir le lévirat, comme il est dit (Dt 25, 5): il arrivera que le premier-né qu'elle enfantera etc. Or, à quoi se rapporte ce verset? Si c'est pour dire que ce fils portera le nom du défunt, ou héritera de lui, le texte devrait dire: '' Il subsistera au nom du frère de son père, le défunt. '' S'il s'agit que ce fils devra être un premier-né pour la mère (qu'elle n'aura jamais eu d'enfant) pour admettre que lors même que le mari a eu (en premier mariage) des fils qui sont morts et qu'ensuite il meurt, la femme ne sera pas soumise au lévirat; le texte devrait dire: '' Et s'il n'a pas eu de fils (lui). '' Puis donc que cette expression n'est pas applicable à l'enfant futur, elle est applicable au beau-frère, à qui incombe le lévirat comme devoir.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שנא' והיה הבכור אשר תלד. וע''כ איבם מוקמינן ליה:
דמה אנן קיימין. המקרא זה:
אם בנולד. שיהא הבן שנולד נקרא על שם המת או שאותו הנולד יירש את המת א''כ יאמר קרייה יקום על שם אחי אביו המת גרסי' וכדדריש לה בבלי שם וכן פי' התוס' שם:
אלא עד שיהא הנולד בכור. כלומר ואם תאמר דבא ללמדינו שיהא הנולד בכור דבעינן שלא ילדה מעולם:
א''כ מעתה אפי' היו כו'. וקשה ויאמר קרא ובנים לא היו לו. מעולם:
אלא אם אינו ענין כו' למייבם דמצוה בגדול לייבם. והא דקריי' רחמנא בכור לגריעותא דאינו נוטל בראוי כבמוחזק כבכור כדאמר בבלי שם:
הלכה: לָזֶה שְׁנַיִם וְלָזֶה שְׁנַיִם כול'. הָדָא דְאַתְּ אָמַר בְּיִשְׂרָאֵל אֲבָל בְּכֹהֲנִים אָסוּר.
Traduction
Ce qui est dit ensuite du mariage maintenu, quoiqu'anticipé, est applicable s'il s'agit de simples israélites; mais pour les Cohanim il est interdit (120)Ici, le déchaussement est certain, et, par suite, la femme devient impropre au Cohen..
Pnei Moshe non traduit
גמ' הדא דאת אמר בישראל. דוקא אין מוציאין אבל בכהנים אסור דבמתני' דלעיל דשרינן אפי' בכהנים התם דכנסו אחר חליצת הא' ואיכא למימר על כל אחת שמא לא היתה זקוקה לזה החולץ וכדפרישית לעיל וחליצתה לאו כלום הוא אבל הכא דהשנים חלצו וממ''נ יש אחת בהן דחליצתה חליצה דהרי אחיהם של אלו על כרחך אחת מהן קידש בודאי וחד מינייהו ודאי חלוצ' נסיב. אבל בבבלי משמע דאפי' הכי מותר נמי לכהנים כדגריס שם דף כ''ד אהאי מתני' תני שילא ואפילו שניהם כהנים וטעמא כדפרש''י שם דלכל חד וחד איכא למימר שמא ייבם את יבמתו ולא גזור רבנן לאפוקי מספק:
מֵתוּ לָזֶה אָח וְלָזֶה אָח זֶה חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְזֶה חוֹלֵץ שְׁתֵּיהֶן. בְּכָל אָתָר אַתְּ אוֹמֵר. אֵין חֲלִיצָה אַחַר חֲלִיצָה. וְהָכָא אַתְּ אָמַר הָכֵין. כָּאן בְּוַודַּאי כָּאן בְּסָפֵק. לָזֶה אֶחָד וְלָזֶה שְׁנַיִם. הַיָּחִיד חוֹלֵץ לִשְׁתֵּיהֶן וְהַשְּׁנַיִים אֶחָד חוֹלֵץ ואֶחָד מְיַיבֶּם. בְּכָל אָתָר אַתְּ אוֹמֵר. 14a בְּכָל מָקוֹם שֶׁ(אֵין) אוֹמְרִים לוֹ. ייַבֵּם. אֵין אוֹמְרִים לוֹ. חֲלוֹץ. וְהָכָא אַתְּ אָמַר אָכֵין. כָּאן בְּוַודַּאי כָּאן בְּסָפֵק. קָֽדְמוּ וְכָֽנְסוּ אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן.
Traduction
'' S'ils meurent, est-il dit, et laissent chacun un frère, chacun procédera au déchaussement pour les deux sœurs. '' Or, partout il est dit qu'il ne peut pas y avoir un déchaussement à la suite d'un autre déjà accompli; comment donc se fait-il qu'ici chacun devra procéder à cet acte pour les deux sœurs? Ailleurs, il s'agit de la certitude (en ce cas, on ne devra pas recommencer cet acte); mais ici il s'agit du doute. '' Si un défunt laisse un frère, et l'autre deux frères, le frère resté seul se laissera déchausser par les deux sœurs; quant aux deux frères (du second), l'un se laissera déchausser par une sœur, et l'autre pourra épouser l'autre sœur par lévirat. '' D'ordinaire, lorsque le lévirat est accompli par le mariage, il n'est pas prescrit de déchaussement; pourquoi donc ici le contraire est-il prescrit? D'ordinaire, il s'agit d'une certitude, et ici du doute. - '' En cas de mariage accompli de suite, il restera valable. ''
Pnei Moshe non traduit
מתו כו' בכל אתר כו'. כדפרישית לעיל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source